חזון יוחנן פרק 10
1
וָאֵרֶא מַלְאָךְ אַחֵר אַבִּיר יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וְהוּא עֹטֶה עָנָן וְעַל־רֹאשׁוֹ כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר בֶּעָנָן וּפָנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ וְרַגְלָיו כְּעַמּוּדֵי אֵשׁ׃
2
וּבְיָדוֹ סֵפֶר קָטֹן פָּתוּחַ וַיָּשֶׂם אֶת־רֶגֶל יְמִינוֹ עַל־הַיָּם וְאֶת־שְׂמֹאלוֹ עַל־הָאָרֶץ׃
3
וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַג הָאַרְיֵה וּבְקָרְאוֹ דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים בְּקוֹלֹתֵיהֶם׃
4
וּכְדַבֵּר שִׁבְעַת הָרְעָמִים בְּקוֹלֹתֵיהֶם חָפַצְתִּי לִכְתֹּב וָאֶשְׁמַע קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר חֲתוֹם אֵת אֲשֶׁר־דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים וְאַל־תִּכְתֹּב זֹאת׃
5
וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר־רְאִיתִיו עֹמֵד עַל־הַיָּם וְעַל־הָאָרֶץ הֵרִים יְמִינוֹ אֶל־הַשָּׁמָיִם׃
6
וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי עוֹלְמֵי הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר־בָּרָא אֶת־הַשָּׁמַיִם וְכָל־אֲשֶׁר בָּהֶם וְהָאָרֶץ וְכָל־אֲשֶׁר בָּהּ וְהַיָּם וְכָל־אֲשֶׁר־בּוֹ שֶׁאֵין עוֹד שָׁהוּת׃
7
אֲבָל בִּימֵי קוֹל הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי בְּעָמְדוֹ לִתְקוֹעַ וְנִשְׁלַם סוֹד הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר בִּשֵׂר אֶת־עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים׃
8
וְהַקּוֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִן־הַשָּׁמַיִם דִּבֶּר אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר לֵךְ וְקַח אֶת־הַסֵּפֶר הַקָּטֹן הַפָּתוּחַ אֲשֶׁר בְּיַד־הַמַּלְאָךְ הָעֹמֵד עַל־הַיָּם וְעַל־הָאָרֶץ׃
9
וָאָבֹא אֶל־הַמַּלְאָךְ וָאֹמַר אֵלָיו תְּנָה־לִּי אֶת־הַסֵּפֶר וַיֹּאמֶר אֵלַי קַח וֶאֱכֹל אֹתוֹ וְהוּא יֵמַר בְּבִטְנְךָ וּבְפִיךָ יִהְיֶה מָתוֹק כִּדְבָשׁ׃
10
וָאֶקַּח אֶת־הַסֵּפֶר מִיַּד־הַמַּלְאָךְ וָאֹכְלֵהוּ וַיְהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק וְאַחֲרֵי אָכְלִי אֹתוֹ וַתִּמָּלֵא בִטְנִי מְרוֹרִים׃
11
וַיֹּאמְרוּ אֵלָי עוֹד תָּשׁוּב תִּנָּבֵא עַל־עַמִּים וְגוֹיִם וּלְשֹׁנוֹת וּמְלָכִים רַבִּים׃